ב"ה

נדיר! ספר הקדוש 'חרדים' - תקע"ח.הנדפס בדפוס ראדוויל הנדיר ביותר!

יסודות האמונה. מצוות עשה ולא תעשה על סדר איברי האדם, ובעניני מצוות התלויות בארץ ודברי מוסר ויראה, והשתוקקות להשי"ת.

החיד"א ב"שם הגדולים" כותב עליו: "...וחיבר ספר קדוש הוא ספר החרדים בעניין המצוות וענפיהם ודברי כבושין, והאריך במצוות הנוהגות בארץ... ושמענו מקדושתו ופלאות שנעשו לו בקושטנדינא".

הספר נקרא על ידי המחבר 'חרדים' ע"ש החרדה והיראה הנצרכת לקיום המצות.

בסוף הספר נדפסו פיוטי ושירי דביקות וחשק מהמחבר והמפורסם שבהם הוא הזמר 'ידיד נפש' שנדפס כאן לראשונה.

וכן אומר שירה לפני יוצרי, אל מסתתר בשפריר חביון ועוד, שירים שהפכו לנכס צאן ברזל בעם ישראל, לפנינו ההדפסה הראשונה של שירים אלו.

דפוס ראדוויל הנדיר ביותר,
הדפוס העברי בראדוויל [ראדזיווילוב שבוואהלין] פעל תקופה קצרה מאד, ונדפסו בה פחות מעשרה ספרים, כולם הינם נדירים.

למהדורה זו הסכמות רבי אפרים זלמן מרגליות ורבי אריה יהודא ליב תאומים, המתייחסים לדפוס זה.

שבחי הספר
ובספר דברי יצחק מביא סגולה נפלאה בלמוד ספר החרדים וזה לשונו :

"שמעתי שפעם אחת בא איש אחד לפני כבוד קדשת אדמו"ר מו"ה מנחם מענדיל מרימנוב זצלל"ה בקובלנא על קרובו באמרו שלבו נוטה למינות רחמנא ליצלן ומתחיל לפעפע בו כארס של עכנאי והשיב לו שילמד עמו בכל יום שעור בספר חרדים ועל ידי זה ינצל מזה ...

בתולדותיו של רבינו ה'חפץ חיים' מסופר, שהחפץ חיים נהג למסור שיעור קבוע לבעלי הבתים בעירו ראדין מדי יום ביומו בספר חרדים.
וכן פסק במשנה ברורה (סוף סי' קנו) שנכון מאד שכל אדם ילמוד המצוות והלכותיהן וביותר בספר חרדים כי הוא קיבץ הרבה מצות שאינם מובאים בשלחן ערוך.

מאז צאת ספר חרדים לאור נדפס בעשרות מהדורות [שבחלקן נשמטו קטעים הנמצאים במהדורה הראשונה שלפנינו], והוא מספרי המוסר היסודיים, החביב מאד אצל הצדיקים וגדולי החסידות.

המחבר קדוש ישראל רבינו אלעזר בן משה אזכרי בעל ה'חרדים' (רצ"ג – ש"ס) התגורר בעיר צפת ונסמך להוראה על ידי המהר"י בירב. היה מחבריא קדישא של מרן רבינו יוסף קארו, האר"י הקדוש ותלמידו רבי חיים ויטאל זיע"א.

מפורסם הסיפור על תקופת ההסתר של בעל החרדים זיע"א, שהיה שמש ביהמ"ד, ולא ידעו גדולתו. ובל"ג בעומר כשעלה האר"י הק' להילולת הרשב"י באתרא קדישא מירון, וירא את בעל החרדים מרקד עם זקן אחד ויצטרף אליהם לריקודם, לפליאת התלמידים ביאר האר"י "אם ראיתי התנא רשב"י זיע"א רוקד עמו ואני לא ארקד".

חותמת: חיים אלעזר אלתר, ירושלם.

חתימה וחותמת הרב נחום חנון.